וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן: וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה

וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ: וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי

תוֹלַעַת וְאֵזֹב:

וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן:

וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה:

                                                                                                                                                               (ויקרא, י"ב, ו'-ז')

 שאלה:  בשנים האחרונה התפתחה 'אופנה' לוותר על נטל ההכנות לפסח, למכור את הבית ב'מכירת חמץ',

            ולצאת לחגוג את הסדר והחג במלון 'כשר למהדרין'. מה דעת ההלכה בנדון?

הפריץ הופתע למשמע בקשתו המוזרה של היהודי העני. הוא שאלו אם אינו חושש לסכן את חייו. ר' משה השיב

נחרצות: "אינני פוחד. בטוח אני בה' שישמרני מכל רע". אמונתו החזקה ותשובתו האמיצה נשאו חן בעיני הפריץ,

והוא החליט לתת ליהודי את בית-המרזח, ואף לדחות את דמי השכירות לשנה הבאה, ומלבד זאת אף הלווה לו

סכום הגון לקניית יין-שרף.

האולם היה מלא מפה אל פה. על הבימה יושבים כמרים ומלומדים נוצרים, ולעומתם אנשי דת מוסלמים. עוד רגע

וייפתח הוויכוח הפומבי בין הנצרות לבין האסלאם. ולפתע, תדהמה אוחזת בנוכחים – אל הבימה עולה יהודי, בעל

חזות של תלמיד-חכם, לוחש דבר על אוזנו של המנחה ומתיישב בשולחן המוסלמים...

בשונה ממכות אחרות, במכה העשירית היא מכת בכורות, נצטוו בני ישראל לסמן את פתח ביתם. מטרת הסימון היה

להבדיל בין בתי יהודים לבתי מצרים. כמו כן נאסר על היהודים לצאת מפתח ביתם עד לאור הבוקר - מה מייחד את

מכת בכורות משאר המכות?, הרי בכל המכות האחרות בני ישראל לא סימנו את בתיהם ובכל זאת ניצלו.

השבת בה אנו קוראים את פרשת בשלח נקראת 'שבת שירה', על שם שירת הים שאמרו בני ישראל בזמן קריעת ים סוף.

למרות שפרשת בשלח כוללת בתוכה עניינים חשובים רבים כגון: יציאת מצרים, קריעת ים סוף, ירידת המן, מלחמת

עמלק. בכל זאת נקראת השבת - שבת שירה, להדגיש כי השירה היא נצחית לעם ישראל וכאילו נאמרה ממש עכשיו.

מזלו של חודש שבט הוא דלי, מקור המזל הוא בפסוק המקרא: "יזל מים מדליו וזרעו במים רבים".

הדלי רומז לשפע המים היורדים בגשמים של חודש זה.  

                                                                                                             (במדבר, כ"ד, ז').

את סודו נשא ר' דוב ז'ילונקה עמו. מעולם לא דיבר על העבר, על משפחתו שנכחדה כולה בשואה ועל הימים שעשה

במחנות-העבודה הנוראים. נראה כי גזר על עצמו שתיקה בעניינים האלה...

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:

גדולתו של רבי משה בן-מימון, הרמב"ם, נודעה למרחקים. איגרותיו וכתביו נלמדו גם בארצות רחוקות. שמעו של

החכם המופלג הצעיר הגיע גם לאחד מזקני וגדולי דורו, הלא הוא רבי אברהם אבן-עזרא, שהיה נודד ממקום למקום,

 וכך נזדמן לו להיפגש עם כמה וכמה מגדולי זמנו.

שאלה:   האם מותר לומר שקר מתוך כוונות טובות, כגון כשעורכים 'מסיבת הפתעה' וממציאים סיפורי-כיסוי וכדומה?

סיפרו שפעם היו ל"שין" ארבעה קווים, אלא שהיא נפגמה- קו אחד נעלם, והמרכבה כולה ממתינה לתיקונה. את

ה"שין" הימנית תיארו אנשי הסוד כאילו יצאה לעולם כפרח שושנה בשלוש משואות אש לערוגת הבושם של גן עדן

או להר סיני לקשטו בשושנים הדומות לישראל. את השמאלית תיארו שיצאה שורקת ללוות את מרכבת האש ולהבהיל

את השקר. יש הרואים בשלושת קווי ה"שין" את שלוש החומות המקיפות לפי האגדה את העולם.

                                                                                                                                                           (הרב ד"ר ש"ז כהנא ז"ל) 

כולנו מאמינים שהנה-הנה, עוד מעט-קט, יבוא משיח-צדקנו ונזכה לגאולה השלמה. למה אנו מצפים לזה כל-כך?

משום שעם בוא המשיח ייפתח עידן חדש, המכונה 'לעתיד-לבוא'. תהיה זו תקופה מופלאה של התגלות אלוקית, כאשר

אור-ה' יאיר בעולם ללא הסתר, בבחינת: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר".