ברכה מיוחדת הנאמרת פעם אחת ב-28 שנה, ביום שבו מסיימת השמש "מחזור שלם" וחוזרת למקום המדויק בו נתלתה

ברקיע ביום הרביעי לששת ימי בראשית. (בפעם האחרונה נאמרה ברכה זו בשנת תשמש, והיא תאמר בע"ה בפעם הבאה

בשנת תשס"ט).

בנוסף למחזור ה"קטן" של 19 שנים. שבו משתווים 19 שנות החמה עם 19 שנות לבנה (ועוד 7 חודשי עיבור), יש מחזור

נוסף, הוא מחזור החמה. מחזור זה בנוי לפי חשבון השמש בלבד, ואורכו 28 שנים. זהו משך הזמן שבו השמש עושה

סיבוב שלם ומגיעה למקום שנקבעה בו בזמן בריאת העולם ביום שבו נקבעה (יום רביעי) ובשעה שבה נקבעה

(שעת 0. דהיינו: תחילת יום רביעי, בסוף יום שלישי). חשבון זה בנוי על שיטת החישוב של שמואל, הקובע כי אורכה

של שנת חמה הוא 1/4 365 ימים. לכן יש 3 שנים של 365 ושנה אחת של 366 ימים. השנה מתחלקת ל- 4 תקופות,

וכל תקופה מתחילה ברבע אחר של השנה, הימים שהתקופות אמורות להתחיל בהם הם שני ימי השוויון (הימים שבהם

היום והלילה שווים), היממה שחל בה היום הארוך ביותר והיממה שחל בה היום הקצר ביותר. (חשבון זה אינו תואם

את ימי התקופה האמיתיים - עד כה יש בחשבון זה סטייה של 18 ימים!).

המאורות נבראו ביום ד', בתחילת הלילה, כיוון שחשבון מחזור השמש בנוי על 1/4 365 ימים, שהם 52 שבועות ועוד 11/4

ימים, חלה תקופת ניסן בכל שנה ביום ורבע מאוחר יותר מאשר בשנה הקודמת לה. אחרי 28 שנים מסיימת השמש מחזור

שלם, וחוזרת לנקודת המוצא: תחילת יום רביעי.

זמן הברכה הוא כמה שיותר מוקדם בבוקר, מכיוון שזריזים מקדימים למצוות. ונוהגים לקום להתפלל ותיקין, ומיד

לאחר סיום התפילה לצאת החוצה ברוב עם ולברך את ברכת החמה. ויש נוהגים להוסיף עוד מזמורים של שבח על

בריאת המאורות, כגון "השמים מספרים כבוד אל" ו"הללויה הללו את ה' מן השמים", והלל הגדול (תהלים קלו).

אם לא ברך מיד בבוקר, לדעת כמה פוסקים ניתן לברך עד סוף שלוש שעות ראשונות מן היום (מ"א יחו"ד ד, יח),

ויש אומרים שבשעת הדחק אפשר לברך עד חצות היום (א"ר, מ"ב רכט, ח). אם באותו יום השמים מכוסים בעננים

והשמש לא נראית כלל, למרות שיש ממנה אור, כתב החתם סופר (או"ח נו) שאי אפשר לברך עליה ברכת החמה,

אבל אם נראית צורתה מבעד לעננים - אפשר לברך.

לגבי נשים, יש סוברים שחייבות לברך ברכת החמה, ויש אומרים שלא יברכו. ואפשר שהנשים תבואנה ותשמענה את

הברכה מפי 'שליח-הציבור' ובזה תצאנה ידי חובה (יחו"ד ד, יח).