ביום השביעי ליציאת מצרים, בשביעי של פסח, חולל הקב"ה לעם ישראל את המופת המופלא ביותר, קריעת ים סוף.
במדרש רבא מסופר על נס קריעת הים, שבעת שבני ישראל עברו בחרבה עמדו המים כשני חומות מימינם ומשמאלם
ועצים עמוסי פרי צמחו בין רגע, ילדי ישראל קטפו את הפרות והאכילו את הציפורים שהשתתפו עם בני ישראל בשירת
הים.
"לא עביד קודשא בריך הוא ניסא למגנה" - הקב"ה לא עושה נס בלא סיבה:.
ע"פ שהטבע וחוקי הטבע הם גורם המסתיר על האלוקות בעולם. והמתבונן בטבע יכול להגיע לידי מסקנה ח"ו שאין
ריבון בעולם והכל מתנהל באופן אוטומטי כפי שמכתיבים חוקי הטבע, בכל זאת גם הטבע וחוקיו הם בריאה של
הקב"ה ואין הוא ממהר לשדד את מערכות הטבע, וכאן אנו רואים שבנוסף לנס שנפתחו שבילים במים למעבר
בטוח של בני ישראל נעשה נס נוסף של צמיחת עצים עמוסי פרי, נס שאין לו כל קשר להצלת עם ישראל מידי
המצרים הנושפים בעורפם.
נוסף על זה נס קריעת הים בעצמו היה משופע נפלאות שלכאורה נראו מיותרות, הלא על מנת לאפשר
לעם לעבור בבטחה - די היה לסלק את המים, אבל מים לא נעלמו, אלא נצבו כשתי חומות מימין ומשמאל
לעוברים בחרבה.
על כן ניתן לומר שהתוספת הניסית בנס - חומות המים ועצי הפרי הם תוספות חיוניות לענין העיקרי של מעבר
בטוח לעם ישראל והצלתם מידי הרודפים.
בדרך לקבלת התורה:
לנס קריעת ים סוף היו שתי מטרות: א) השלמת גאולת מצרים - כל עוד המצרים רודפים אחרי בני ישראל במטרה
להחזירם לשעבוד במצרים, לא הושלמה הגאולה ממצרים, כי בכל רגע נתון עלולים המצרים להשיגם ולהפסיק
את תהליך הגאולה בשיאו. ב) תכלית ומטרת גאולת מצרים היתה מעמד הר סיני - קבלת התורה ע"י בני ישראל.
במעמד הר סיני, שינה הקב"ה את חוקי העולם, לא עוד הפרדה בין רוחניות וקדושה (במרום) לבין גשמיות (בארץ).
בעת מתן תורה חל איחוד בין קדושה ורוחניות לבין גשם וארציות, עם ישראל בשעה שקיבל את התורה קיבל גם
את הכח והיכולת לגלות את הקדושה כפי שהיא מסתתרת בתוך הארציות בתוך הגשמיות, כח זה למעשה היה
מסותר בתוך נשמותיהם של בני ישראל, בדרך להוציא החוצה על מנת להיות מוכנים לקבלת התורה הם היו
צריכים לעבור את נס קריעת ים סוף.
הגילויים האלוקיים הנפלאים שנחשפו בעת המעבר בים ביטאו את מהותו של מעמד מתן תורה: הים שהוא מכסה
ומסמל את ההסתר נקרע וחשף את הכח האלוקי הטמון בתוכו - הוסר הכיסוי ונחשפה הקדושה. על כן גם צמחו
עצים עמוסי פרי, בזרעי האילן נמצאים בהסתר כל פרטי האילן, גודלו, סוגו, האם הוא נושא פרי או הוא עץ סרק,
טעם פירותיו וכו' אולם באופן טבעי על מנת לחשוף תכונות אלה צריך לעבור תהליך וזמן מסויים: שתילה הזרע,
השקיה, תקופת הגדילה וכו' בים סוף גדלו העצים בין רגע ונתנו ביטוי לכוחות החבויים שבבריאה.
עבודתו של היהודי בתורה ומצוות - מעל הטבע:
ע"פ המדרש בעת שעברו בני ישראל בים סוף היה קטרוג גדול במרום, מדוע נעשה נס לישראל כדי להצילם,
והמצרים אמורים למות בטביעה, הרי אין הבדל ביניהם: "אלה עובדי עבודה זרה ואלה עובדי עבודה זרה".
חומות המים היו הסניגורים של ישראל - מימינם ומשמלאם:
מימין זכות התורה: עם ישראל הוא שנבחר ע"י הקב"ה לקבל את התורה ולימוד התורה שזאת היא תכלית
גאולת מצרים. (תורה נקראת 'ימין').
משמאל זכות העבודה: עבודת המצוות והתפילה - עם ישראל קיבל על עצמו את התורה ואת דרך התורה
בקיום מצוות ועבודת התפילה. (הנחת התפילין על יד שמאל).
בקבלת שני סוגי עמודי העבודה הללו: ימין - תורה, שמאל - תפילה ומצוות. מגלה עם ישראל את מסירות הנפש
שלו לקב"ה, כי עבודה באחד הקוים בלבד, ימין או שמאל היא ענין של טבע האדם: אדם יכול להיות מטבעו למדן,
או איש המעשה, אולם כשהוא לוקח על עצמו את שני סוגי העבודה הוא צריך לצאת מההרגל ומטבעו ולהתאמץ
באופן מיוחד במסירות נפש מעבר לטעם ודעת.
(ע"פ הרבי מליובאוויטש - ליקוטי שיחות,ג)