בבית המקדש היו 20 לשכות, הן שמשו לעבודות הקודש השונות וכן כמקומות אחסון.
5 הלשכות שהיו בעזרת הנשים -
לשכת הנזירים:
שם היו הנזירים מבשלים את קרבן השלמים ומגלחים את שערם.
לשכת דיר העצים:
בלשכה זו אחסנו את עצי המערכה, וכהנים בעלי מומים שלא היו ראויים לעבודות הקודש, בדקו את העצים
כדי למצוא בהם תולעים, עץ שנמצא בו תולעת הושלך כיון שאינו ראוי לעלות על המזבח.
לשכת המצורעים:
מצורע שנתרפא ונטהר, צריך לטבול במקוה ביום השביעי ואז הוא רשאי להכנס לירושלים. ביום השמיני עליו
לטבול שנית. ובלשכה הם היו עושים את ההכנות הדרושות לטהרתו הסופית.
לשכת בית שמניא (לשכת בית השמנים):
מקום האיחסון של היין והשמן לצורכי עבודות בית המקדש.
לשכת בית דין (כ"ג דיינים):
אחד משני בתי הדין שחובה להציב בירושלים, בכל אחד מהם 23 דיינים. הלשכה היתה בפתח עזרת הנשים
בית הדין השני יש בפתח הר הבית.
* * * * *
10 הלשכות שהיו ב'עזרה' :
לשכת המלח:
מקום אחסון המלח להמלחת הקורבנות.
לשכת הפרווה:
שם היו מולחים את עורות הקורבנות, על גג הלשכה היה בית טבילה לכהן הגדול בערב יום הכיפורים.
הלשכה נקראת על שם מכשף נוכרי בשם "פרווה" שרצה לראות את עבודת הקודש, הוא נהרג תוך כדי
נסיונו לחתור דרך קיר ה'עזרה'.
לשכת המדיחין:
מקום הדחת קרביהם של הקורבנות.
לשכת הגזית:
מקום מושבו של הסנהדרין, בית דין של 71 דיינים. הלשכה היתה עשויה מאבני גזית ומכאן שמה.
הלשכה היתה ממוקמת באופן כזה שחציה היה בעזרה בחלק הקודש (שם הותר רק למלכי בית דוד לשבת).
וחציה השני היה בחלק החול, ושם ישבו הדיינים. המקדש אינו רק מקום עבודה לה', אלא המקדש הוא מקור
התורה, והוא המשך מסורת התורה מהר סיני, זאת, החל מימי משה שקיבל תורה מסיני, והמשכו בזקני העדה
הממשיכים את העברת התורה בישראל עד סוף כל הדורות.
לשכת הגזית היא המקום בה נידונים כל מצוות התורה ודברים העומדים ברום עולמה של היהדות.
דווקא משום כך צריכה הלשכה להיות צמודה למקום השראת השכינה, כדי שהחלטות הסנהדרין בענייני הכלל
והפרט, כולל דיני נפשות ויציאה למלחמה
לשכת הגולה:
שם היתה באר שסיפקה מים לכל העזרה. שם הלשכה הוא על שם הספל העגול הנקרא "גולה" ועמו היו
ממלאים את המים.
לשכת העץ - לשכת 'פרהדרין':
לשכתו של הכהן הגדול, בה היה גר במשך שבעת הימים שלפני יום הכיפורים. ושם הכינו אותו לעבודות הקודש
של יום הכיפורים. (לדעות מסויימות היה שוהה בלשכה הזו במשך היום כל השנה). והיא נקראת ל"שכת העץ"
משום שהיתה עשויה מעץ.
לשכת פנחס המלביש:
מקום מושבו של הממונה על הכנת בגדי הכהונה.
לשכת עושה חביתין:
מקום הכנת ה"מנחה" שהקריב הכהן הגדול בכל יום, מחצית בבוקר ומחצית בערב. את המנחה הכינו במחבת.
לשכת בית אבינטס:
מקום הכנת הקטורת, והיא נקראת על שם הכהנים ממשפחת אבינטס שהיו ידועים במומחיותם בהכנת הקטורת.
לשכת הכהן הגדול:
מקום מושבו של הכהן הגדול בליל יום הכיפורים. הלשכה נמצאת על גג בית אבינטס.
* * * * *
4 הלשכות שהיו בבית המוקד -
לשכת הטלאים:
שם היו הטלאים לצרכי הקורבנות, בלשכה בדקו כי אין בהם מומים והם ראויים לעלות על המזבח. באופן
קבוע היו צריכים להיות בלשכה לפחות שישה טלאים. לקורבנות התמיד של הבוקר ובין הערביים.
לשכת עושי לחם הפנים:
מקום הכנת ואפיית 'לחם הפנים'.
לשכת החותמות:
מי שהיה מחוייב להקריב קורבן "נסכים" (סולת, שמן ויין). היה משלם ומקבל חותמת בלשכת החותמות, ועמה היה
הולך לממונה על הנסכים ומקבל את הכמויות המתאימות לצורך הכנת הקורבן שעליו נתחייב. (היו 4 סוגי חותמות
ל-4 סוגי נסכים).
לשכת המוקד:
מקום מעבר של הכהנים לבית הטבילה. כהן שהיה נטמא נאסר עליו לעבור דרך העזרה מפאת קדושתה,
והיה צריך לעבור דרך הלשכה למחילה שעוברת תחת הבית אל בית הטבילה.
* * * * *
ולשכת אחת שכנה מתחת לעזרה -
לשכה שבה שמרו הלויים כלי שיר:
מתחת לעזרה היו שתי לשכות (לשכה אחת שחולקה לשני מדורים) ושם אחסנו הלויים את כלי הנגינה שלהם.
)
