על א' ניסן - ראש חודש ניסן, נאמר כי זהו "יום שנטל עשרה עטרות". יחודו ומעלתו של ראש חודש ניסן, מתבטאים

בשני עניינים: בשנה בה יצאו בני ישראל ממצרים, ביום זה נאמרה לראשונה "פרשת החודש" - מצוות קידוש

החודש, דיני קורבן הפסח וכו'. בשנה שלאחר מכן, בתום ימי שבעת ימי המילואים (שבעה ימים בהם משה רבינו

הקים את המשכן ופרק אותו) שהחלו בכ"ג באדר והסתיימו ב-א' ניסן, הוקם המשכן באופן סופי ו"וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-

אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד יְהוָה, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן." (שמות, מ', ל"ד).

ביום זה נאמרו למשה שמונה פרשיות בתורה:

* "פרשת כהנים" - אזהרות וכללים לכהנים בעת עבודתם במשכן. 

* "פרשת הלויים" - הלכות עבודת הלויים. 

* "פרשת טמאים" - עניינו של פסח שני. 

* "פרשת שילוח טמאים" - הרחקת המצורעים ממחנה ישראל. 

* "פרשת אחרי מות שני בני אהרן" - אזהרה לכהנים שאל להם להיכנס לקודש הקודשים ללא צורך. 

* "פרשת שתויי יין" - אזהרה לכהנים שלא להכנס לקודש הקודשים כשהם שתויים.

* "פרשת בהעלותך" - סדר הדלקת המנורה ע"י הכהן.

* "פרשת פרה אדומה" - הלכות טהרה ע"י אפר פרה אדומה.

ולעתיד לבוא ביום זה יתחילו להקריב את קורבנות המילואים בבית המקדש השלישי כפי שהתנבא יחזקאל:

"כֹּה-אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה, בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, תִּקַּח פַּר-בֶּן-בָּקָר תָּמִים; וְחִטֵּאתָ, אֶת-הַמִּקְדָּשׁ." (יחזקאל, מ"ה, י"ח).

כש-א' בניסן חל ביום השבת, הרי זה כמו יום א' בניסן הראשון, היום בו חנך משה את המשכן. יום שממנו

"יפתחו אוצרות של טובה וברכה ליום זה שבכל השנים.

"היום שנטל עשרה עטרות":

חז"ל מונים עשר מעלות (עטרות) שבהן מתהדר ראש חודש ניסן:

* ראשון למעשה בראשית - שחל באחד בשבת.

* ראשון לקורבנות הנשיאים - לרגל חנוכת המזבח הקריבו נשיאי שבטי ישראל קורבנות במשך שנים עשר

                                          יום, כל יום נשיא של שבט אחר. ביום הראשון היה זה קורבנו של נחשון בן

                                          עמינדב, נשיא שבט יהודה.

* ראשון לכהונה - היום שבו התחילו כהנים לעשות את עבודות הקודש, עד לאותו יום היו הבכורות ראויים

                          לשרת בקודש, אולם בגלל חטא העגל נשללה זכותם ועברה לכהנים.

* ראשון לעבודה - היום הראשון להקרבת קורבנות הציבור (שממונו מכספי הציבור), כגון: התמידין והמוספים.

* ראשון לירידת האש - באותו יום בפעם הראשונה ירדה אש משמים על המזבח ושרפה את הקורבנות.

* ראשון לאכילת קודשים - החל מיום זה החלו לאכול את בשר הקורבנות מסוג 'קדשים' רק בתחומי המשכן.

* ראשון לשכון השכינה - ביום א' ניסן משהמשכן הוקם באופן סופי, ירדה לתוכו השכינה.

* ראשון לברך את ישראל - בפעם הראשונה ברכו הכהנים את בני ישראל ב'ברכת כהנים'.

* ראשון לאיסור הבמות - החל מיום זה נאסר להקריב קורבנות מחוץ למשכן.

* ראשון לחודשים - א' ניסן, הוא היום הראשון בחודש הראשון למנין החודשים.

חיבור עליונים ותחתונים:

הרבי מליובאוויטש מסביר שכל העטרות שנטל יום א' בניסן, קשורות לעניין המשכן. גם העטרות הראשונה

'ראשון למעשה בראשית' והאחרונה 'ראשון לחודשים'. למרות שלכאורה הדבר אינו ניכר משמן או מהותן.

ענינו של המשכן, הוא "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות, כ"ה, ח'). וזה הקשר לעטרה הראשונה. כיון שתכלית

(מעשה) בריאת העולם היתה שישראל ע"י עבודתם בתורה ומצוות, יהפכו את העולם הזה הגשמי למשכן ומקדש

לקב"ה. ובלשון המדרש "דירה לו יתברך בתחתונים". לזכך את העולם הגשמי לרמה כזאת שיהיה מקום ראוי להתגלות

עצמות ומהות אור אין סוף ברוך הוא.

החיבור בין העליון ביותר לתחתון ביותר מתבטא גם בקשר שבין העטרה האחרונה (יום א' ניסן) 'ראשון לחודשים'

לבין המשכן. זמן ומקום הם שני גדרים המגבילים את העולם, ומבין שניהם הזמן נחשב לגדר התחתון יותר. וביום

(יחידת הזמן) א' ניסן התגלתה מדרגה רוחנית גבוהה ביותר - "עשר עטרות".  

מקורות:

1) א. כיטוב - 'ספר התודעה'.

2) הרבי מליובאוויטש - שערי המועדים, חודש ניסן - חלק א').