הצפרדע הראשונה - "ותעל הצפרדע":
"מהוא לשון צפרדע? 'צפור' שהיה בנילוס בעל 'דע' (דעת). ושרק להם והם באו ונקראו כולם על שם הצפור
בעל דע - 'צפרדע'" (לקח טוב).
נחלקו התנאים היאך התחילה מכת הצפרדעים, רבי עקיבא סובר שמן היאור עלתה צפרדע אחת וכשהמצרים
היכו אותה, ניתזו ממנה נחלים נחלים של צפרדעים. ורבי אלעזר בן עזריה אף הוא סובר שמן היאור עלתה צפרדע
אחת, והיא שרקה וקראה לכל חברותיה.
פרעה היה הראשון שלקה במכת הצפרדע, לפי שלא לקה במכת הדם כי עבדיו קנו לו מים נקיים אצל היהודים,
ולכן הכביד את ליבו, על כן הקב"ה הורה להתחיל אצלו. (מדרש הגדול).
צפרדע - מידה כנגד מידה:
* מפני שהיו המצרים כופים על ישראל לאסוף חרקים ושקצים למטרת שעשוע ועל כן לקו בצפרדעים.
* אמר הקב"ה יבואו הצפרדעים שמקור מחייתן במים, ויענישו את המצרים שרצו לאבד את ישראל שעתידין
לקבל את התורה שנמשלה למים.
* מפני שהיו מעירים את ישראל בשעת שחר מוקדמת לצאת לעבודת פרך, הביא עליהם הקב"ה צפרדעים שקול
קרקורן החריש אוזניים ולא נתן למצרים מנוח.
* מפני שהיו המצרים משעבדים את ישראל בטיט להכנת הלבנים, היכה אותם בצפרדים הגדלים בטיט.
רבי יוחנן אמר: כל מקום שהיה שם עפר, והיה טיפה של מים בו - היה נעשה צפרדע". (שמות רבה).
הצפרדעים פותרים סכסוך גבולות:
בין בני מצרים ושכניהם מארץ כוש היתה מחלוקת ארוכת שנים בעניין הגבול, כיון שאמר הקב"ה "הנה אנכי נוגף
את כל גבולך בצפרדעים" (שמות, ז', כ"ז). סימנו הצפרדעים את גבול ארץ מצרים ומחלוקת הגבולות נפתרה.
"בתנוריך ובמשארותיך":
כידוע שהצפרדים נכנסו בכל מקום, בכל בית, במיטות, בחדרי השירותים ואפילו בתנורי האפיה. כשהיתה אישה
מצרית מסיקה את התנור ומכניסה את העיסה, היו הצפרדעים קופצות לתוך האש אוכלות את העיסה ומכבות את
את האש. במעשה הקפיצה לאש היוקדת, הפגינה הצפרדע שהיא חיה קרירה מסירות נפש מעבר לטעם ודעת על
ציווי הקב"ה, ועל כן זכו שבפרק שירה (שירת הלל ששרים כל מעשי הבריאה לקב"ה), מיוחס לצפרדע: "ברוך
שם כבוד מלכותו".
דבר אחר: ומנין דרשו חנניה מישאל ועזריה, להשליך נפשם על קדושת השם? נשאו קל וחומר מצפרדעים, מה
כתיב בהן? "ובתנוריך ומשארותיך" אימתי משארת מצויה אצל התנור? בשעה שהוא חם! מלמד שהיו הצפרדעים
משליכות עצמן לתוך התנור ויורדות לקדש שמו של הקדוש ברוך הוא. ומה פרע להן הקדוש ברוך הוא?, כל
הצפרדעים שבמצרים מתו, שנאמר: "וימותו הצפרדעים מן הבתים ומן החצרות ומן השדות" ואותן שירדו לתנור לא
מתו, מפני שמסרו עצמן לשרפה לקים גזרתו של הקדוש ברוך הוא, לפיכך עלו חיים מן התנור וירדו ליאור.
שנאמר: "רק ביאור תשארנה". (מדרש תהילים מזמור כ"ח, ב').
הצפרדעים נכנסו גם בתוך האנשים: סיפרו על פרעה שישב על כסאו מעוטר במיטב בגדיו, מוקף בשריו ויועציו
ובאו הצפרדעים והיו נכנסות בפי טבעתו ויוצאות מפיו, ובכל הסובבים אותו. והיו הצפרדעים שבמעיי האנשים
קוראות אחת לרעותה, אימתי נמצא מפה? ועונות זו לזו: עד שיבוא בן עמרם ויתפלל עלינו. (ע"פ מדרש הגדול).
"ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל ה' ויסר הצפרדעים ממני ומעמי" (שמות, ח', ד').
ולא היה אדם במצרים שיוכל לדבר עם חברו, ומהן נשחתה הארץ, ומקולן היו התינוקות והילדים מתים. ואם
תאמר: מדוע לא יכלו להרגן? - אלא אם הרים איש מקל או אבן כדי להרוג צפרדע אחת, מיד התבקעה ויצאו
מתוך מעיה שש צפרדעים. (זהר הנגלה).
"ותבאש הארץ":
חרטומי מצרים, גם הם הצליחו להעלות צפרדעים "ויעשו כן החרטומים בלטיהם". ומהו "לטיהם" אלו מעשה שדים,
שהמכשף משביע ומכריח את השדים לבוא בהשקט ובהחבא. מעשה שהחמיר את המצב, כי הצפרדעים שהעלו
החרטומים הגיעו למקומות אליהם לא הגיעו הצפרדעים ששלח הקב"ה.
לבסוף משלא יכלו לעמוד בסבל וצער שגרמו הצפרדעים פרעה מבקש ממשה להתפלל לה' שיסיר את המכה. וכל
הצפרדעים מתו. למעט אלו שמסרו נפשם וקפצו לתוך התנורים, הללו נשארו בחיים וחזרו ליאור. פגרי הצפרדעים
נאספו לערימות ענק והארץ מבאשת ומסרחת. ולא נענשו בביאוש, מידה כנגד מידה. "לפי שהיו ישראל נבאשים
ממכות המצרים" (שמות רבה).
מקורות:
1. אוצר המדרשים - פרשת וארא.
2. ספר אבותינו.