בנוסח התפילה מכונה חג הפסח - "זמן חירותנו". התורה מצווה עלינו לזכות תמיד את יציאתנו מעבדות לחרות.
ובלשון חז"ל: "בכל דור ודור ובכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים". כלמור יהודי
נמצא כל הזמן בתהליך של 'לצאת לחירות'.
ואינו מובן עניין ה'חירות' שביציאת מצרים: הקב"ה גאל אותנו מעבדות מצרים, רק על מנת שנשתעבד אליו:
"בהוציאך את העם ממצרים - תעבדון את האלוקים" (שמות, ג', י"ב). מעבדי פרעה הפכנו להיות עבדי ה'. ובמקום
עול הטיט והלבנים אנו נושאים כעת בעול התורה והמצוות. עול כבד עד מאוד שאפילו התורה מכנה אותו 'עבדות'
("תעבדון את האלוקים"). אז מהו ענין 'חירותינו'?.
* * * * *
בכדי להבין זאת, צריך ללהתבונן במושג 'חירות'. החירות היא מושג די יחסי, היא תלויה בדרגתו של המתבונן.
חירות עבור צמח למשל, הם התנאים הנדרשים לגדילתו - אדמה טובה, מים, אוויר, אור וכו'. אבל במדריגה הבאה,
כאשר מדובר בבעל חיים, בעיניו התנאים הללו אינם מספיקים. כדי שיחוש חירות, הוא צריך גם מרחב שבו יוכל
לנוע ממקום למקום.
ומנקודת מבטו של האדם, אף זו אינה חירות. כי גם אם יסופקו כל צרכיו הגשמיים, אך לא יאפשרו לו מזון רוחני -
הוא לא ירגיש חירות. כבעל שכל החירות בעיניו היא כאשר יש לו את האפשרות ללמוד ולהחכים.
אך גם החירות האנושית המושלמת ביותר היא עדיין רחוקה מאוד מהחירות של נשמה יהודית. כיון שהנשמה
היהודית, קשורה בשורשה עם הקב"ה והאדמו"ר הזקן בספר התניא מכנה אותה "חלק א-לוה ממעל ממש".
בשבילה חירות היא האפשרות לחזק את הקשר עם הקב"ה, וזאת ע"י העיסוק בתורה וקיום המצוות.
אמרו חז"ל: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" (אבות, ו', ב'). עבור הנשמה היהודית התורה
והמצוות הם אינם 'עול' אלא צורך קיומי מהותי. ולכן יהודי רק כאשר הוא עוסק בתורה ומצוות מרגיש תחושת
חירות אמיתית.
* * * * *
הקב"ה ברא כל יהודי בצורה כזאת, שמצד מהותו העצמית הוא פשוט חייב לקיים תורה ומצוות. לא בדרך של
'כפייה' או 'עבדות', אלא פשוט משום שזוהי מציאותו האמיתית - "אני נבראתי לשמש את קוני" (קידושין).
משמעותה של חירות אמיתית, היא מתן ביטוי שלם למאווייו של האדם. ועבור יהודי שמהותו נובעת מהנפש
האלוקית שבתוכו, החירות האמיתית עבורו היא הדבקות בקב"ה. עבודה בתורה ומצוות - אבל מבחינתו אין זה
עול, אלא החירות השלמה והאמיתית.
(ע"פ: הרבי מליובאוויטש, הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים, מנהגים וביאורים)
