ערוב מהו?

רש"י:  כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא, והיו משחיתים בהם. (שמות, ח', י"ז) .

מהיכן בא עליהם ערוב? יש אומרים מלמעלה (כדרך עופות טורפים), ויש אומרים מלמטה (חיות) ורבי עקיבא

אומר: מלמעלן ומלמטן. (שמות רבה) .

"עלו עליהם חיות ועופות מעורבבין, מלמעלה: ערבוביא של בר-גזין, דאות, עורבין, ועופות דורסים. מלמטה

ערבוביא של דובים ואריות, נמרים וזאבים. רבי חנינא בר פפא ורבי סימון שניהם אמרו: מין חיה היא ושמה

פנתרין, והביאה הקדוש ברוך הוא עליהם" (ספר אבותינו) .

המצרים נסו לבתיהם סתמו את הפתחים ונעלו את הדלתות, שלח הקב"ה חיה מן הים וסילונית שמה,

היא הלכה בראש. עשר אמות אורך זרועותיה. היתה עומדת בחלונות ופותחת את הדלתות מבפנים, והערוב

נכנס וטורף את התינוקות. (מדרש דברי הימים) .

ערוב, מידה כנגד מידה:

* אמר הקב"ה: יבואו אריות, נחשים ודובים, ויפרעו ממצרים שביקשו לאבד אומה המשולה לחיות (ע"פ הברכות

   שברך יעקב אבינו את השבטים): "גור אריה יהודה", "דן גור אריה", "נפתלי כאילה שלוחה", "בנימין זאב".

* מפני שהמצרים שלחו את ישראל למדבריות מרוחקים לצוד להם חיות טרף. על מנת שיהיו רחוקים מבתיהם

   ולא יוכלו לפרות ולרבות. לפיכך הביא להם הקב"ה כל מיני חיות רעות.

* כשהפסיקו ישראל לעבוד בטיט ולבנים (לאחר מכת הכינים), שלחו אותם המצרים למדבריות לצוד להם דובים,

   אריות ונמרים לצרכי מלחמה. מיד צוח משה ואמר: יש לך מי שיצא לקראת ארי, ואינו טורפו? אמר לו הקב"ה

   אל תירא צא השדה וקרא לחיות רעות, ואמור להם: כה אמר ה' מיום שבראתי אתכם התקנתי אתכם ליום זה.

   מחר עשו אחוה זה עם זה, ובואו כולכם בערבוביא ושיחתו את ארץ מצרים. והלך משה ועשה כן. ומיד באו למחר

   כולן מעורבבין לתוך ארץ מצרים, שנאמר: "ויעש ה' כן ויבוא ערוב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו".

   (המדרש הגדול)

* ולמה ערוב? מפני שהמצרים היו מאוחדים בדעתם ובלבם לשעבד את ישראל, שנאמר "הבה נתחכמה לו" -

   כולם יחד המלך עם בני מדינתו. לפיכך עשה הקב"ה שלום בין כל החיות שמתערבות ובאות לתקוף את המצרים.

"ושמתי פדת בין עמי ובין עמך..." (שמות, ח', ט'):

למרות שארץ גושן מקום מושבם של ישראל היא חלק ממצרים, הערוב לא הגיע לשם ותקף רק את המצריים.

מדרש רבה מסביר, שאף ישראל היו ראויים ללקות בערוב. אבל הקב"ה פדה את עונשם בידי המצריים.

לאחר שבוע ימים, שבו כל החיות למקום מחייתם כדי שהמצרים לא יוכלו לצוד אותם ולהנות מעורן. הצפרדים

לעומת זאת מצאו את מותם לאחר המכה, כדי לצער את מצרים בריח המבאיש של פגריהם.

ערוב לעתיד לבוא:

כשם שהביא ערוב על המצרים, כך עתיד לעשות בכרך הגדול של רומי, שנאמר: "וירשוה קאת וקפוד וינשוף

ועורב ישכנו בה..." (ישעיה, ל"ד).