"הנה יד ה' הויה":
במכת כנים נאמר "אצבע אלוקים היא", וכאן כל חמש האצבעות. וכל אצבע ואצבע הרגה מין אחד. וחמישה מינים
היו, שנאמר: "בסוסים, בחמורים, בגמלים, בבקר ובצאן" - הרי חמישה מינים לחמש אצבעות, שנקראות יד.
מאחר שלא חזרו המצרים בתשובה, אותן אותיות ממש חזרו והרגו את אותן בהמות שנשארו, ו'דבר' נהפך ל'ברד'.
מה בין זו לזו? אלא זו בנחת, וזו בתקיפות של רוגז. ושתי אלה היו במקום אחד - בחמש האצבעות. בוא וראה: 'דבר
אלו אותיות של נחת (ה-ב' רפה), מיתה בנחת, שמתו מעצמם. 'ברד' - שנהפכו האותיות בתקיפות של רוגז
(ה-ב' דגושה) והרג את כולם. (זהר הנגלה).
דבר, מידה כנגד מידה:
* מפני ששמו את ישראל רועי צאן ובקר במקומות מרוחקים, על מנת שלא יעסקו בפריה ורביה. אמר הקב"ה:
עכשיו מלאך המות ירעה את צאנם. (ספר אבותינו).
* לאחר שהרגו את התינוקות של ישראל, אמרו המצריים - הואיל ואין להם מלאכה, ירעו את בהמותינו. ומידה
כנגד מידה מתו בהמותיהם שבשדות. (פרקי דרבי אליעזר).
* אמר הקב"ה: יבוא דבר שממית ויפרע ממצרים שבקשו לאבד אומה המוסרת עצמה למיתה על קידוש ה'.
כנאמר: "כי עליך הורגנו כל היום" (תהילים, מ"ד, כ"ג).
"דבר כבד מאוד":
באופן טבעי כאשר מחלה מתפשטת בין עדרים, יש בהמות שמתות ויש שנשארות בחיים. כאן הכביד מלאך המות את
ידו וכל הבהמות שהיו בשדה, מתו בדבר. "וממקנה בני ישראל לא מת אחד" (שמות, ט', ז'). אפילו בהמות שהיו ברשות
מצרים אבל לישראל היתה טענת בעלות עליהן, לא מתו. גם הבהמות שהבעלות עליהן היתה משותפת בין
ישראל למצרים, ניצלו מהדבר.
דבר לעתיד לבוא:
במצרים הביא הקב"ה על המצרים מכת דבר, אף לעתיד כן. שנאמר: "והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת
ישראל נאום ה' אלוקים תעלה חמתי באפי... ונשפטתי איתו בדבר..." (יחזקאל, ל"ח).
מקורות:
1. ספר אבותינו.
2. אוצר המדרשים - פרשת וארא.
