היא הייתה נסיכה מואבית שהתגיירה. אבל מה הקשר בין הסיפור שלה, למעמד הר סיני,

שהתרחש 300 שנה קודם לכן?

כמו כל חג גם בחג השבועות נחגג יום טוב שני של גלויות -

מה? למה? מתי? ומה מעלתו בחג השבועות?.

"ויוצא משה את העם לקראת האלוקים מן המחנה" (שמות, י"ט). למרות שכבר בראש חודש סיון נאמר

לעם ישראל מתי יקבלו את התורה ובמשך שלושה ימים הם הכינו את עצמם לקבלת התורה, בכל זאת

מספרים לנו חז"ל שבלילה שלפני קבלת התורה שקע העם בשינה כל כך עמוקה, עד שמשה רבינו נאלץ

להעירם ולהוציאם מהמחנה למרגלות הר סיני. בכדי לתקן את ההשאננות של אותו לילה נוהגים

"חזר ואמר רק אני מזהירך מאד להשמר ולשמור עצמך מאד מאד לזכור מאין באו אליך המצות, שלא

תשכח מעמד הר סיני מכל הדברים אשר ראו שם עיניך הקולות והלפידים את כבודו ואת גדלו ודבריו

אשר שמעת שם מתוך האש, ותודיע כל הדברים אשר ראו עיניך במעמד הנכבד ההוא לבניך ולבני בניך

עד עולם. ופירש הטעם כי השם עשה המעמד ההוא כדי שתלמדו ליראה אותו כל הימים ואת בניכם

תלמדון לדורות עולם, אם כן עשו אתם ככה ואל תשכחו אותו. והנה קודם שיזכיר הדברות שנאמרו

שם, הזהיר במצות לא תעשה שלא נשכח דבר מן המעמד ההוא ולא נסירהו מלבנו לעולם, וצוה במצות

עשה שנודיע בו לכל זרענו מדור לדור כל מה שהיה שם בראיה ובשמיעה".

(הרמב"ן - דברים, ד, ט-י)

ע"פ ציווי הקב"ה היו צריכים ישראל לעבור שני ימי הגבלה עד לקבלת התורה, אולם משה רבינו

מדעתו הוסיף להם יום אחד והסכים עימו הקב"ה. על כן התורה ניתנה ביום ז' בסיון, אולם חז"ל

קבעו את החג ליום ו' בסיון בהתאם לציווי הראשוני של הקב"ה.

"אמר ר' זעירא: לא טומאה ולא טהרה, לא איסור ולא היתר, לא נכתבה אלא ללמדך כמה מתן שכר

טוב לגומלי חסדים"

                                                                                                            (רות רבא, ב, י"ד).

חג השבועות הוא חגם של הגרים, שהרי דוד המלך מוצאו מרות המואביה שהיתה גרת צדק. ונוהגים

לעלות בערב החג להר ציון, "כי מציון תצא תורה" ושם גם נמצא קברו של דוד המלך.
אנשי הר ציון היו מקבלים בברכה ובכבוד את גרי הצדק העולים להר ועורכים להם מסיבה מיוחדת, נותנים

להם ירק ופרחים הגדלים על ההר כדי שיקשטו בהם את בתיהם, ואף מספרים להם מעשיות וספורים

על גרים שנספחו לעמינו, וקידשו את השם.

אחד מן הסיפורים האלה הוא סיפורו של הגר אברהם בן אברהם מוילנה, מי שהיה הגרף פוטוצקי,

שדבק בעמו החדש ואף עלה על המוקד כדי לקדש את ה' ביום השני של שבועות בשנת תק'ט.

ימי העולם מתחלקים לשתי תקופות: הראשונה - מבריאת העולם ועד מתן-התורה;

והשנייה - מזמן מתן-התורה, שמאז נקראו ישראל בכינויי חיבה מיוחדים – 'עם סגולה',

'העם הנבחר', 'גוי קדוש'.

                                                                              (הרבי מליובאוויטש - ספר המאמרים תש"י)

"שבועות" הוא מלשון שבועה, שכן ביום מתן תורה כרתו הקב"ה וישראל ברית של שבועה:

אנו נשבענו שלא נמירו חלילה באלוקים אחרים, והקב"ה - שלא יחליף אותנו באומה אחרת.

                                                                                                                                             (אור החיים)