וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן: וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה

וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ: וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי

תוֹלַעַת וְאֵזֹב:

וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן:

וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה:

                                                                                                                                                               (ויקרא, י"ב, ו'-ז')

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם:

וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו וַיִּרְחַץ אֹתָם בַּמָּיִם: וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַכֻּתֹּנֶת וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בָּאַבְנֵט וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ אֶת הַמְּעִיל

וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הָאֵפֹד וַיַּחְגֹּר אֹתוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד וַיֶּאְפֹּד לוֹ בּוֹ:  וַיָּשֶׂם עָלָיו אֶת הַחֹשֶׁן וַיִּתֵּן אֶל הַחֹשֶׁן אֶת הָאוּרִים וְאֶת

הַתֻּמִּים: וַיָּשֶׂם אֶת הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ וַיָּשֶׂם עַל הַמִּצְנֶפֶת אֶל מוּל פָּנָיו אֵת צִיץ הַזָּהָב נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה:

                                                                                                                                                                      (ויקרא, ח', ו'-ט')

קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם לַה' וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ:

                                                                                                                                    (ויקרא, ב', י"א-י"ב)

הדלת נפתחה ואנשי הבולשת החמושים הופיעו בפתח. הם התקרבו אל שולחן ההתוועדות ועמדו בדיוק מול הרבי.

למרות הפחד היו החסידים סמוכים ובטוחים בכוחו של הרבי, ובמתח ציפו לראות את הנס. הרבי התעלם מנוכחותם

של הבולשביקים, הפנה את ראשו מעט לצד החסידים ואמר: "נתחיל באמירת חסידות והם יתבטלו לגמרי", ומיד

החל באמירת מאמר על הפסוק "ראשית גויים עמלק ואחריתו עדי אובד".

שאלה:  מה עושים ביום שקוראים בתורה שלוש קריאות (כגון בשבת זו: פקודי, ראש-חודש ו'שקלים'),

            ויש בבית-הכנסת שני ספרי-תורה בלבד?

 שאלה:  בשנים האחרונה התפתחה 'אופנה' לוותר על נטל ההכנות לפסח, למכור את הבית ב'מכירת חמץ',

            ולצאת לחגוג את הסדר והחג במלון 'כשר למהדרין'. מה דעת ההלכה בנדון?

הפריץ הופתע למשמע בקשתו המוזרה של היהודי העני. הוא שאלו אם אינו חושש לסכן את חייו. ר' משה השיב

נחרצות: "אינני פוחד. בטוח אני בה' שישמרני מכל רע". אמונתו החזקה ותשובתו האמיצה נשאו חן בעיני הפריץ,

והוא החליט לתת ליהודי את בית-המרזח, ואף לדחות את דמי השכירות לשנה הבאה, ומלבד זאת אף הלווה לו

סכום הגון לקניית יין-שרף.

וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו מִמֶּנּוּ הוּא כְּמַעֲשֵׂהוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה: 

וַיַּעֲשׂוּ אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חוֹתָם עַל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיָּשֶׂם אֹתָם עַל כִּתְפֹת

הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה:

                                                                                                                                                                  (שמות, ל"ט, ה-ז)